קונפליקט הוא טבעי ונורמלי
קונפליקט הוא טבעי ונורמלי אך מוציא מאיתנו רגשות שליליים, כעס, תסכול, עצב, פחד וגם תחושות עלבון ופגיעות ובעיקר מרחיק בין בני הזוג.
לכל אדם דעות, צרכים או רצונות שונים ותחושות שונות לגבי אותו אירוע.
אם יש ילדים בתמונה, אז הקושי מתעצם ומערער גם את ביטחונם במערכת המשפחתית ויכול להזיק להם מבחינה רגשית ונפשית.
איך לריב נכון הוא מדריך של מספר צעדים פשוטים שיובילו אתכם למקום אחר. מספר צעדים שיאפשרו לכם לבטא את התסכולים או הקשיים מול בני הזוג בדרך שונה ומועילה.
בדרך שתוכל אפילו לקרב ביניכם ולהחזיר את הכבוד והאמון למערכת היחסים.
1. אין צודק ולא צודק
רוב האנשים מודעים לכך, אך בפועל עדיין קשה להם לקבל את העובדה שבני הזוג חושבים אחרת מהם. חילוקי הדעות באים לידי ביטוי בחיי היומיום, אם בענייני הבית, חינוך הילדים או בהתנהלות מול המשפחה המורחבת.
בשעת וויכוח, כל אחד מתמקד בצד שלו, במה שהוא חושב ל"נכון" ולא מאפשר לעצמו להקשיב ולהבין את הצד השני. בני הזוג מרגישים מאוימים, מתקיפים חזרה וכל אחד רוצה לצאת צודק. התוצאה היא האשמות הדדיות, פגיעות הדדית והתהום בין בני הזוג הולכת וגדלה.
כצעד ראשון, יש להבין שאין צודק או לא צודק, כי הפרשנות של בני הזוג את המצבים היומיים נובעת מניסיון החיים שלהם, המקום בו גדלו, ראייתם את המציאות והחוויות שחוו לאורך השנים.
"נישואים גדולים הם לא בין הזוג המושלם – הם בין זוג לא מושלם הלומד להנות מההבדלים ביניהם" דייב מורר
2. לעצור את הוויכוח בשיאו
וויכוח סוער לא מביא למקום טוב או לפתרון הגיוני שמקובל על שני בני הזוג. מריבה היא מעין סערת רגשות שמוציאה רגשות שליליים, האשמות לא מוצדקות או חוסר לקיחת אחריות.
הרגש וההיגיון לא עובדים יחד, כשהרגש בא לידי ביטוי ההיגיון לא עובד. לרוב יש אחד שרוצה לדבר על הדברים עכשיו והאחר שלא מסוגל לחשוב רציונלית, ולכן אין טעם להמשיך בוויכוח. יש לאפשר לשני בני הזוג להגיע לשיח בנושא כשהם רגועים או לפחות יכולים לחשוב ללא לחץ. 'איך לריב נכון' אומר להפסיק בשעת כעס ולחזור לאחר מכן.
על כן, יש לקחת אחריות אישית ולבקש או להעניק פסק זמן להפסקת הוויכוח, במיוחד אם הוא בשיאו. פסק הזמן יאפשר לזוג להחזיר את הנשימה, להרגיע את המתח והלחץ הפנימיים ולעשות סדר במחשבות המבולבלות שתקפו בשעת הוויכוח.
פסק הזמן יאפשר זמן התאוששות מהרגשות הסוערים על מנת לחשוב על האירוע באופן הגיוני ולדבר עליו.
"זה לא מספיק שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו – לפעמים עלינו לעשות את מה שנדרש" וינסטון צ'רצ'יל
3. קביעת השיח במועד אחר
על בני הזוג לקבוע זמן בו ייפגשו בשנית לאחר שנרגעו וחשבו על האירוע. בוויכוח יש שני צדדים, אולי אחד נושא באחריות גדולה יותר, אך שני הצדדים השפיעו על התלהטות הרגש.
יש להגיע פנויים לשיח הדדי מבלי להיות לחוצים לראות תכנית אהובה, לקפל כביסה או להוריד מרק מהאש… את הניידים יש להניח בצד ולהתפנות לשיח רגוע.
עד למפגש, על בני הזוג לחשוב על האחריות שלהם בוויכוח, על הגורם שהכעיס או הרגיז אותם ועל הצורך שלא סופק.
חשבו מה אתם רוצים להגיד לבני הזוג בשפה שהיא פחות מאשימה ויותר ממקום של בקשה לעתיד:
"מה שהביא אותי להתרגז היה…
וזה הפריע לי /כאב לי כי…
כשמה שאני זקוק לו במקרים כאלו זה…"
"דברי חכמים בנחת נשמעים" יז, קהלת, ט,
4. תזמון השיח מחדש
גם אם בני הזוג קבעו לשוחח בזמן מסוים, הם יכולים לחשוש שהמריבה פשוט עברה למועד חדש והיא תימשך זמן רב או תתיש אותם.
כדי למנוע חשש זה ולדעת איך לריב נכון, יש לתזמן את השיח המחודש בזמן (חצי שעה, 20 דקות) כדי להיות בטוחים ורגועים שהוויכוח לא ימשיך לתוך הלילה…
ממש להחליט: "נדבר על הנושא בשעה תשע, למשך חצי שעה". עד אז שכל אחד מבני הזוג יחשוב על האחריות שלו בוויכוח, גם אם היה קטן, כדי לשבת ולסכם את הנושא בדרך מכבדת.
זוג שנמצא בצמיחה והתפתחות יתקשה למצוא זמן למריבה.
5. תקשורת טובה מעלימה מריבה
בשיח המחודש על בני הזוג קודם להבין את עצמם היטב על מנת להסביר זאת לבני זוגם.
ממה הם נפגעו, על מה הם כועסים ומה הסיבה לכעס.
יש לעשות כך תוך תקשורת מקרבת מבלי להעלות את הטונים או לזלזל בעולם של מי שעומד מולם.
ככל שהאדם ידבר על עצמו, כך ההקשבה של השני תהיה מכוונת אליו, במקום להתגונן. אם הוא יאשים, יפגע או יזלזל, האחר יהיה עסוק בהתגוננות וחוסר קשב.
רצוי שבני הזוג ידברו על עצמם במקום להאשים, לדבר ממקום רך ומסביר במקום מכעס ורוגז, לדבר בכבוד במקום להשפיל במבטים נוקבים.
"יופי הדיבור הוא הכוח לתרגם את האמת לשפה המובנת לאדם עמו אתה מדבר" ראלף וולדו אמרסון.
6. למדו להקשיב
בדרך כלל כשמתחיל וויכוח, בני הזוג נכנסים לסחרור של האשמות מבלי להקשיב באמת האחד למצוקה או הכאב של השני.
על כן, כשאחד מבני הזוג מגיע עם תלונה או קושי, על השני להקשיב למילים, או למה שמסתתר בין המילים. עליו לשאול או לחקור את הקושי מבלי להביע דעה או להתפרץ.
להקשיב למה שיש לבן הזוג להגיד בלי להכניס את הדעה האישית שלו לעניין.
ההקשבה אמורה להיות אמפתית ומתוך סקרנות. על הזוג לזכור שהם לא במלחמה ואין כאן צודק או לא צודק.
סביר להניח שכל אחד רואה את הדברים מהעיניים שלו וכדאי להכיר לעומק זה את זו ע"י הבנה, סבלנות ואמפתיה. איך לריב נכון זה המפתח לשיח מכבד במקום וויכוח קולני.
הקשבה מנווטת את השיחה אל המטרה
"כל אחד יכול להתרגז – אין קל מזה. אך להתרגז על האדם הנכון, במידה הנכונה, בעיתוי הנכון, למטרה נכונה ובדרך נכונה – אין זה דבר קל כלל ועיקר" (אריסטו)
כתבה: הלית אסא
