על עמותת אימגו
עמותת אימגו ישראל הוקמה ב-2006 ושמה לה כמטרה להוות בית למטפלי ומנחי האימגו בישראל ולטפח את ההתפתחות המקצועית של חבריה. העמותה מונה יותר מ- 70 חברים וחברות.
עמותת אימגו ישראל הינה "סניף" של ארגון אימגו הבינלאומי הפועל ביותר מ-52 ארצות מסביב לעולם.
מנהלות את פעילות העמותה
דפנה דריאל – יו"ר עמותת אימגו ישראל
גלית אליאס – אדמיניסטרציה וגזברות העמותה
תמר זוהר הראל – חברה במעגל אימגו בינלאומי
מטפלות בכירות בעמותת אימגו
חברות בפקולטה הבינלאומית להוראת אימגו ומוסמכות מטעם הארגון הבינלאומי להכשיר מטפלי אימגו בארץ: ליאורה גרינהאוס, אורית אדמון-שיפר ואורלי ורמן
מדריכות מוסמכות להדריך בטיפול אימגו
אורלי ורמן ליאורה גרינהאוס, אורית אדמון-שיפר, שרה בוקסנבוים ואורית דרורי.
מנחי סדנאות אימגו לזוגות
ליאורה גרינהאוס ואורית אדמון-שיפר (מכון שינוי בגליל-ים,הרצליה), אורלי ורמן (מודיעין), מימי דיקמן (ירושלים), איריס דוידוביץ שלו (פתח תקווה), רן והלית אסא (נתניה), תלמה כהן (זכרון יעקב ות"א).
אימגו – תורה של קשר
תיאוריית האימגו נוצרה בשנות השמונים של המאה ה- 20 בארה"ב, ע"י ד"ר הארוויל הנדריקס, אשר לפרסום ספרו "לבסוף מוצאים אהבה" בשנת 1988, הייתה השפעה רבה בשדה הטיפול והייעוץ הזוגי.
תיאורית האימגו אומרת כי כל אחד ואחת מאיתנו, מביאים כנדוניה למערכת הזוגית שלנו, אלבום גדול מלא תמונות בשם: "מה זו אהבה". באלבום הזה נמצא תמונות של כל מי שטיפל בנו מהרגע בו הגחנו לאוויר העולם. כך נמצא שם את כל דרכי האהבה והקשר, של המטפלים בנו כלפינו ואחד כלפי השני, רגעים טובים ומתוקים, אך גם מפחי נפש ואכזבות. הפאזל הזה, המורכב מכל התמונות, הוא האימגו – גיבוש התפיסה שלנו על אהבה, והדימוי הקיים במוחנו שמשפיע על בחירת בני הזוג שלנו והדינמיקה מולו.
גישת האימגו מאגדת בתוכה תיאוריות פסיכולוגיות רבות כמו יחסי אובייקט, הגישה המערכתית, הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, הגישה הפסיכודינמית ועוד, לכדי כלים לעבודה קלינית.
מה זה בכלל אימגו
המילה 'אימגו' שהיא בלטינית "דימוי", מתבוננת ב'הטבעה' שלנו את דמויות ההורים שטיפלו בנו. הדימוי אודות האהבה שאנו בונים לעצמנו לאורך שנות הילדות מתוך חוויית הקשר עם כל אחד מדמויות ההורים שגידלו אותנו.
תיאוריית האימגו מדברת על כך שאדם אינו חי לבדו, כי אם נועד להיות בקשר. מהרגע שאנו נולדים אנו זקוקים לידיים חמות ואוהבות ולמבט המתפעל והמעריץ של המטפלים בנו.
אם הורינו היו מלאכים, שהיו מסוגלים לתת לנו את כל מה שאנו צריכים, ברגע בו אנו זקוקים לו ובדיוק בכמות אותה אנו צריכים, הכל היה מתנהל כהלכה. משום שמלאכים יש רק בשמים, והורינו אינם מסוגלים לתפקוד המושלם הזה, אנו נפצעים אי שם כבר בתחילת הדרך.
היופי של האימגו, הוא בכך שהוא אומר כי באנו לעולם בקשר, אנו נפצעים בקשר – ומקבלים הזדמנות למצוא את הריפוי בתוך קשר.
בחירת בן הזוג – האם אכן אנחנו בוחרים את אביר חלומותינו
היינו רוצים לחשוב שאנחנו בוחרים את מי שאנחנו חולמים עליו בדמיוננו.
מאחר שחווינו אהבה בבתים בהם גדלנו, יצרנו תפיסה ודימוי של האהבה מתוך ניסיוננו זה. דימוי זה אודות "מרכיבי האהבה" הולך איתנו גם בבואנו לבחור את בן הזוג לחיים. אנו לא בהכרח בוחרים את מי שאנחנו רוצים, אלא את מי שאנחנו צריכים כדי לסיים את הילדות שלנו ולרפא את מכאובינו.
מאחר ואנו בוחרים בצורה לא מודעת "אהבה מוכרת", סיום השלב הרומנטי עם בן זוגנו יגלוש ל'מאבקי כוח' זוגיים.
בחיים הזוגיים הרגישויות, האכזבות, הכעסים, התגובות החוזרות על עצמן כלפי בן זוגנו, הם בחלקן הגדול אודות פצעי העבר שאנו כה כמהים להשתחרר מהשפעתם. בני הזוג כועסים, מטיחים, מתלוננים ומבקרים את הכאב, ולא מצליחים לתקשר באופן שיבטיח את שיתוף הפעולה האוהב של השני.
הם מתלוננים במקום לדעת לבקש את מה שבאמת צריכים מבן הזוג.
מאבקי הכוח משאירים את כל אחד מבני הזוג במעין שחפ"צים, שלהם אנו קוראים "חליפות ההישרדות", אותם פיתחו עוד בילדות כדי למנוע כאב ומשתמשים בזה עד היום בהגנתיות זה מול זה. בנוסף, בני הזוג מאתגרים זה את זה במקומות בהם כל אחד צריך לצמוח – מהגנתיות למודעות.
אימגו כדרך למרחב זוגי בטוח
כדי לטפח את ה'מרחב הזוגי' כמרחב בטוח עבור הריפוי של שני בני הזוג, יש ללמד את שני בני הזוג ליצור במרחב ביניהם ביטחון, ולטפח מרחב זה לכדי 'מרחב מקודש'.
מטפל זוגי בשיטת האימגו הוא המנחה והמלמד את אריגת הביטחון במרחב הזוגי החיוני, כדי להביא את בני הזוג לביטוי הפוטנציאל של הזוגיות, השמחה, החיות והחיוניות של כל אחד מהם.
הדיאלוגים הנוצרים בחדר הטיפולים, מאפשרים לבני הזוג להבין אחד את השני ואת השפעות העבר על הזוגיות שלהם. בדרך זו נוצרת אמפתיה וחמלה הדדית ההופכים את הזוגיות מתגובתית למודעות.
