הלית אסא – יו"ר אימגו  הלית וואטסאפ 054-9455660 | helit.4u@gmail.com   |   דפנה דריאל – יו"ר אימגו  דפנה וואטסאפ 052-7473900 | dafnadariel@gmail.com
תיאוריית הקשר של האימגו
תיאוריית אימגו

מבוא

תיאוריית האימגו מספרת שכולנו מתחילים את חיינו מלאי אנרגיה ושמחת חיים. אנחנו מעוניינים להישאר קשורים ומחוברים לאחרים. אם המטפלים שלנו אכן דואגים לכך (מעניקים חום, אהבה, ממלאים את צרכינו, מעניקים תחושות ביטחון תמידי ובמיידי) אז הרגשת החיות ורווחת חיינו נשארת. אנחנו נשארים "שלמים".

בילדות

אבל זה לא הולך כך. כי הורינו גם הטובים ביותר לא מצליחים להחזיק בסטנדרטים המושלמים האלה.
הם לא זמינים לנו כל שניה וגם לא תמיד מצליחים להבין מה הצרכים שלנו וגם להם יש בעיות וצרכים והם לא מסוגלים להעניק לנו את הצרכים הילדותיים האלו במלואם. עייפים, כועסים, מדוכאים, עסוקים, חולים, פוחדים – כאן הם נכשלים לשמר את הרגשת הביטחון והחום שאנו זקוקים לה.

תיאוריית האימגו מצאה שצורך שלא מושג פוגש פחד וכאב, וכילדים אנחנו לא מצליחים לעצור את הכאב ולכן מקפיאים אותו בבטחה. כדי לשרוד אנחנו מאמצים פעולת התמודדות ילדותית. המצב ההגנתי שלנו הוא בכי כדי לקבל תשומת לב. או לחילופין לסגת מהמגע והקירבה של המטפלים שלנו שדוחים את הצרכים שלנו. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים וכבר העולם מרגיש לנו לא בטוח ושהאהבה קצובה.

הדחף להישאר רצוי. אנחנו צריכים את החופש להתרחק מהמטפלים תוך ביטחון שיש לנו לאן לחזור. עד כמה הם מבינים ותומכים בדחף הזה שלנו. המטרה כאן היא לחשוף זהות, ביטחון והתייחסות. בכל שלב בילדותנו נבנות מיומנויות שונות.

במקביל אנחנו עוברים תהליך חברות. מה לעשות, מה להגיד, איך להתנהג, ורואים וצופים מהחברה ומהתקשורת. כך אנחנו לומדים איך להרוויח אהבה וקבלה מהסביבה. מהסביבה אנחנו גם למדים שחלקים מעצמנו לא עובדים – איך שאנחנו נראים, מדברים, במה אנחנו מתעניינים, היכולות שלנו. הסביבה, אם כך גם קובעת לנו מה לא מקובל על ידם אצלנו.

התאהבות

כשאנו מתאהבים אנחנו חושבים שמצאנו את זה (כל מה שחסר לנו). אנחנו רואים את הקשת בענן (השלב הרומנטי). אנחנו מספקים את הצרכים האחד של השני ומספרים האחד לשני הכל. תיאוריית האימגו מסבירה את זה בכך שהמגננות שלנו והחומות נמסים. אנחנו סקסיים יותר, חכמים יותר, מצחיקים ובעלי נתינה גדולה יותר. אנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים לחיות ללא אהובינו כי אתם אנחנו מרגישים שלמים. אנחנו מרגישים עצמנו. ולאחר זמן מה אנחנו נותנים לעצמנו לנוח, להירגע. אנחנו מרגישים בטוחים ושהכל מסתדר. סוף סוף.

אך לאחר זמן מה כאשר אנחנו עוברים לגור יחד או מתחתנים משהו משתבש וכל החסמים אובדים. האשליות נמוגות, ואנחנו חושבים שבני הזוג שלנו שונים ממה שהיו. פתאום יש להם תכונות שאנחנו לא מסוגלים לשאת אפילו שפעם הערצנו את אותן תכונות בהם…פתאום אנחנו מבינים שבני הזוג שלנו לא יאהבו אותנו כמו שהבטיחו. החלום שלנו מתנפץ.

האשליה הזו הופכת לכעס, מתמלאת בפחד שלא נשרוד בלי האהבה והביטחון שאנחנו זקוקים לה. אז אנחנו משנים טקטיקות לכעס, בכי, הסתגרות, אשמה, ביקורת, הפחדה וכל מה שיעבוד לנו… אנחנו נגרום להם לאהוב אותנו. עכשיו אנחנו במשא ומתן לגבי זמן, אהבה, מטלות, מתנות, מדידת הצלחותינו או כישלונותינו. מאבק הכוחות החל ויימשך עוד שנים רבות עד שנתפצל (נתגרש), נחיה בשביתת נשק, או נחפש עזרה, נואשים להיות שלמים וחיים שוב כדי להשיג את חלומותינו שוב.

האימגו

אנחנו חושבים שאנחנו האחראיים לבחירת בני הזוג שלנו אבל כאן הטעות. תיאוריית האימגו מצאה שזה הלא מודע שלנו שעשה סינונים ובחר לנו את האדם הרצוי. אמנם אדם זה לא הוכשר לספק לנו את הצרכים הנדרשים לנו אבל, זה מה שצריך להיות.

המוח הישן שלנו רוצה לשחזר את החיים והשלמות שלנו אתה באנו לעולם כדי להרגיש שוב "שלמים" וחיים. כדי להשיג את זה הוא חייב להחליף את הנזק של פצעי הילדות כתוצאה מצרכים שלא סופקו והוא עושה זאת ע"י מציאת האדם שייתן לנו את הצרכים שהמטפלים לא העניקו לנו בילדות.

זה מה שהלא מודע מחפש אבל למוח הישן יש רשימה משלו עם תכונות רצויות. פצעי הילדות והצרכים הלא מסופקים נחרטו בו כך שכשהוא מחפש את בן הזוג שיתאים לנו הוא מחפש דווקא את זה בעל התמונה שמתאימה לנו… ואלו הפצעים שאנו כה רוצים לרפא.

כדי שהלא מודע שלנו יקבל חזרה את הרגשת השלמות והחיים שהוקפאה הוא צריך להכיר מישהו שמזכיר לנו בתכונותיו את מטפלנו. במילים אחרות, אנחנו מחפשים את האחד בעל אותם גירעונות שפגעו בנו בהתחלה…
ז"א, כאשר פעמוני השלב הרומנטי מצלצלים בהנאה והעולם נראה לנו עולם טוב יותר, זה המוח הישן שאומר לנו שהוא מצא עבורנו את האדם שישלים וירפא עבורנו את פצעי הילדות.

לאחר השלב הרומנטי, החלקים הלא מושלמים שלנו ש"הוקפאו" בזיכרונות הילדות מגיעים לידי ביטוי מחדש בבני זוגנו. אך כיוון שאנחנו לא יודעים מה קורה בעצם, אנחנו פונים למאבקי הכח בזעקות.

וזה לא הכל. אנחנו גם מחפשים את התכונות שחסרות בנו, הטובות והפחות טובות, שהלכו לנו לאיבוד בתהליך החברות (סוציאליזציה). הביישנים יחפשו מוחצנים. אם אנחנו לא מאורגנים ומסודרים אז נחפש מישהו רציונלי וקר. הכעס שהדחקנו (כי אסור היה לכעוס בביתנו) ולכן שנאנו את עצמנו על שהרגשנו אותו – אנחנו נספח מבני זוגנו.

להתעורר למציאות

כל זה נראה כמתכון לאסון. איך נוכל לפתור את פצעי הילדות אם בני הזוג שלנו פוגעים בנו באותו אופן ואנחנו תקועים בדפוסי הילדות שלנו שפוגעים בבני זוגנו?

תיאוריית האימגו מסבירה שמודעות זה המפתח. היא משנה הכל. כשאנחנו לא מודעים לסדר היום של האהבה זה אסון אך לטירוף הזה יש שיטה. כשאנחנו מבינים שאנחנו בחרנו את בני זוגנו כדי לרפא חלק מהפצעים, ושריפוי הפצעים הוא המפתח לסיום הבדידות, אז לקחנו את הצעד הראשון למסע לאהבה אמיתית.

הקונפליקט הוא טבעי 

מה שאנחנו צריכים להבין ולקבל, שהקונפליקט צריך להיות! כל דבר בטבע הוא קונפליקט. האמת הקשה היא שבסיס הנישואים הוא אי התאמה. זוהי צורת היחסים. צריך להבין שהקונפליקט הוא לא הרסני אלא סימן לכך שאנחנו רוצים לשרוד, לפגוש את הצרכים ולהיעשות "שלמים".

התעלמות מכך פורשת את הקרקע לגירושין. גירושים לא פותרים את בעיות הנישואים. אולי ניפטר מהשותף שלנו אך נישאר עם הבעיות וניכנס אתם למערכות היחסים הבאות.

האהבה הרומנטית אמורה להסתיים. היא הדבק שקושר שני אנשים ביחד כדי שיעשו מה שצריך כדי להירפא. הקשר צריך להצמיח אותנו. אם נישאר מקובעים באהבה הרומנטית נישאר תקועים בשלב הראשון של ההיקשרות בחיינו. כדי להגיע להיות "שלמים" הנפש שלנו צריכה לצמוח דרך כל שלבי ההתפתחות שלא טופלו כראוי במהלך ילדותנו. הקשר הרגשי שנוצר באהבה הרומנטית נועד כדי להשאיר את בני הזוג ביחד. הוא זה שעוזר להם לעבור את תהליך פתירת הקונפליקט.

הטבע מרפא את עצמו בתוך תהליך הקשר שלנו. בתהליך המודעות שלנו אנחנו לא צריכים להישאר תקועים בשורשי הילדות. אנחנו מסוגלים לתקן את מה שהלך לא טוב. כשנבריא את מערכת היחסים שלנו נבריא את הקרע הטבעי.

עושים את ההחלטה לנישואים מודעים

נישואים מודעים דורשים את מה שהפסדנו, מביעים את החלקים בנו שהחשבנו כמסוכנים ושבאופן לא מודע אנחנו שונאים את זה שיש לנו אותם. באימגו אנחנו מתבקשים לתת לבני זוגנו את מה שהם צריכים, בלי קשר לכמה זה קשה ומנוגד לאישיות שלנו ולטמפרמנט שלנו. אנחנו מותחים אצלנו "שריר" כדי להפוך לאדם שבן זוגנו זקוק שנהיה על מנת שיבריא. זה לא קל. אבל זה עובד.

בניגוד למה שאנחנו מאמינים, מערכות יחסים לא נולדות מאהבה אלא מתוך צורך. הרי אנחנו בתוך הקשר החלומי שלנו, אבל לרגע זה, בני הזוג נמצאים בהסוואה, וכמונו נמצאים בכאב. הנישואים המודעים הם מה שאנחנו צריכים כדי לחוות שוב את החיים המלאים והרגשת ה"שלם" שלנו. 

מטרת האימגו, לפי תיאוריית האימגו, היא לחלץ אותנו מכאב מאבקי הכח ולהושיב אותנו במסלול של האהבה האמיתית.

ואיך האימגו עושה את זה?

ע"י השלמת העבודה הלא סגורה של ילדותינו. במילים אחרות, המטרה הלא מודעת שלנו היא להיות "שלמים" ולהוציא את החיות שלנו להכרה מודעת. המטרה היא להיות החבר הרגשי של בני זוגנו, להתפתח לאהבה האמיתית שמבוססת לא על רעיון ההתקשרות בילדות, אלא על ידע, נתינה, כבוד, ועוד ערכים שונים.

לכן יש צורך לספר על הפצעים שקיבלנו בילדות, מה באמת ייתן לנו להרגיש נאהבים, להשתמש בידע זה כדי לנתב מחדש אסטרטגיות לאהבה ונתינה האחד לשניה, כמו גם להכיר את הצרכים האחד של השני. לפרק את האמונות הלא מתאימות מהילדות. להחליף התנהגויות לא נכונות ואסטרטגיות תקיפה. לתת לבני הזוג שלנו את מה שהם זקוקים לו.

שינוי התנהגותינו 

בעיות רבות בין בני הזוג מושרשות באי הבנות, מניפולציות או הימנעות מתקשורת. דיאלוג האימגו יבנה מחדש את דרך השיחה הזוגית ע"י שיקוף, אישוש ואמפתיה. דרך דיאלוג האימגו תספרו האחד לשניה על הילדות שלכם, תביעו תסכולים באופן ברור ותצהירו בדיוק מה אתם צריכים האחד מן השני על מנת להירפא. תקשורת ברורה היא חלון לעולמו של בן הזוג. הקשבה מלאה מעוררת תשוקה.

תיאוריית האימגו מלמדת על הדיאלוג שצריך להפוך לפעולה. עלינו לתת לבני זוגנו מה שהם זקוקים לו, ולא רק את הדברים הקלים. וזה עיקר הדברים: בנישואים מודעים עלינו להסכים להשתנות כדי להעניק לבני זוגנו את הצרכים שלהם. זה רעיון מהפכני. יש האומרים שאנשים לא משתנים ושעלינו לקבל האחד את השני כמו שהם. אך ללא שינוי אין צמיחה. ללא שינוי אנו נשארים בגורל שלנו ותקועים בכאב.

שינוי הוא הזרז לריפוי. בזה שאנו משתנים כדי להעניק לבני זוגנו את הצרכים – אנחנו מרפאים את הפצעים של עצמנו. בזה שאנו מעניקים להם את מה שקשה לנו אנו מוציאים את עצמנו מהחושך אל האור, רוכשים את התכונות שהדחקנו ומחיים מחדש את החלקים המוקפאים שלנו. בשינוי ההתנהגות שלנו כתגובה לבני זוגנו אנחנו מרפאים אותם ואת עצמנו.

לדוגמא, בואו נגיד שכשבן זוגכם היה ילד אמו אושפזה ולא יכולה היתה להעניק לו את התמיכה הרגשית לו היה זקוק. במצב כזה של חולשה, בן זוגכם היה יכול לפתח פחד מנטישה כתוצאה מההתעלמות אליו. פחדים אלו "ירדו למחתרת" ישירות ללא מודע ולו כדי להיות מובעים בהתנהגות חיפוש אחר קירבה, תלות או תשומת לב. אם התנהגויות אלו לא נפתרו בילדות המאוחרת יותר, הן יופיעו ביחסים ביניכם ויהיו המקור לעצבנות ולתסכול כלפיכם. כשאתם מודעים להיסטוריה של בן הזוג דרך דיאלוג האימגו, אתם תבינו את ההתנהגויות האלו דרך מעשים שבמקרה גיריתם ושמושרשים בילדותו של בן זוגכם. במקום להרגיש כעס או אשמה אתם תגלו יותר סימפטיה.

אבל יהיה לכם הכי בטוח וקל להניח שאתם נפגעים מהתנהגות של קנאה או רצון לקירבה מוגזמת מבן הזוג ולכן אתם מתרחקים רגשית ולא תומכים בבן זוגכם. וזה כי לבן זוגכם באופן לא מודע יש רצון לשנות את האדם המרוחק רגשית לאדם שמראה קירבה רגשית. אחת הסיבות שבן הזוג בחר בכם היא כי יש בכם את התכונות השליליות. הריחוק הרגשי שלכם הוא כנראה הדרך שלכם להתמודד עם כאב בילדות הנגרם ע"י ערפול רגשי ואתם מגינים על עצמכם באופן טבעי מלחזור על ההתנסות.

לכן, אם אתם רואים שהתגובה שלכם כיום לא משרתת שום מטרה בסיטואציה הנוכחית, אלא מרחיקה את בני הזוג מכם, אתם תסכימו לעבור מעל ההתגוננות הילדותית ותנסו גישה חדשה שתקרב ביניכם מחדש. בהתאמצות שלכם להתנהג בדרך הלא מוכרת והלא נוחה אתם עצמכם תצמחו שלב אחד בדרך להיות "שלמים" ע"י כך שתסכימו להתנגדויות התגובתיות והרגשיות לקרות. במסע לריפוי בני זוגכם אתם בעצם תבריאו גם את עצמכם.

החזרת עצמנו 

שינויים לעתים נדירות באים בקלות. נדרש לזה אומץ רב. תכונות חדשות שנקברו מזמן, כמו פחד ושנאה, למידה של התנהגות חדשה ולא נוחה יכולה לגרום לחרדה. ככל שנשנא את עצמנו על תכונות שנדחקו לא נוכל להאמין שבני זוגנו יכולים לאהוב אותנו כמו שאנחנו באמת. אנחנו כבולים בקשר של עצמנו. אבל כשנפסיק לשייך את התכונות הלא רצויות שלנו לבני זוגנו וניקח אחריות עליהם – נוכל לראות שבני זוגנו אוהבים אותנו כמו שאנחנו.

התכונה שלנו אותה אנו נדרשים לרפא לבני זוגנו ולא קל לנו נקראת "למתוח את השריר" כי נדרש לנו לכבוש את הפחדים, לעשות דברים שלא באים לנו באופן טבעי, להתעלות מעל האמונות וההתנהגויות שלנו כדי לפגוש חלקים שהקפאנו בעצמנו. ההתנגדות שלנו לתהליך משקפת את ההגנתיות שלנו. לעתים נרגיש שאנחנו מאבדים את עצמנו אבל אנחנו לא עצמנו כבר עכשיו!

במהלך המסע כשבני זוגנו יראו לנו את האהבה שלהם, כשילמדו ויקבלו אותנו המוחבאים וככל שנמתח את השריר לאהבת בני זוגנו הכאב שלנו ייעלם. הקפאנו את הרגשות האמפתיים לבני זוגנו ואת הרגשת הקירבה לאחרים שהלכו לאיבוד בכאב הילדות שלנו. בסוף אנחנו לומדים לקבל את בני זוגנו כמו שהם, עם משמעות העולם האישי שלהם, עם הרעיונות והחלומות שלהם, לא כמראה לעצמנו אלא כפי שהיינו רוצים שיהיו. 

אנחנו כבר לא אומרים "מה, אתה אוהב את הסרט הנורא הזה?" אלא" תגיד, למה אתה אוהב את הסרט הזה? אני רוצה לדעת איך אתה חושב".

ללמוד לאהוב 

מחסום האהבה הוא שנאה עצמית. והיא נשברת בתהליך הדיאלוג ובנכונות לפגוש את הצרכים של השני. אנחנו רואים שאנחנו יכולים להיות עצמנו ועדיין להיות אהובים. לבסוף גם נוכל להירגע. הכל יהיה בסדר.

ליחסים מודעים יש השפעה מכרעת על תיקון העיוות שנגרם לנו מהמטפלים שלנו והסביבה/חברה בילדותנו. זוהי דרך רוחנית שמובילה אותנו הביתה שוב, לשמחה ולחיות וההרגשה של האחדות שאתה התחלנו כתינוקות. תלמדו להביע אהבה ברמה יומית בדרכים קטנות וגדולות, במילים אחרות, במתיחת השריר שלך בו תעניק לבן זוגך את מה שהוא צריך, אתה תלמד לאהוב.

השינוי בנישואים לא יהיה מהיר וקל. אתם נכנסים למסע חיים – אך כדי שיהיו לכם יחסים אחרים אתם חייבים לעשות משהו אחר. והאימגו הוא הדבר האחר.

 

תרגום מאנגלית: הלית אסא 

עדכונים

19.05.24
סדנה לזוגות בשיטת אימגו

סדנאות לזוגות בשיטת אימגו

אם אתם מאמינים שחייכם הזוגיים יכולים להיות טובים ומהנים יותר ואתם רוצים לעשות שינוי, סדנת האימגו נועדה לכם

סדנה לזוגות סופ"ש במכון שינוי, הרצליה

סדנה לזוגות אמצע שבוע בפתח תקווה

סדנה לזוגות בשיטת אימגו, סופ"ש בשרון

סדנה לזוגות בשיטת אימגו, סופ"ש בתל-אביב

הכשרת אימגו למטפלים בשיתוף עם מכון שינוי שבגליל ים, הרצליה

Open chat
זמינים גם בוואטסאפ
שלום לך ✿, איך נוכל לעזור לך?